אמרות כנף כאלו הן לא בשבילי.
אבל, זו לא אני
ובריזות האיזוטריות שלך מעבירות צמרמורת במורד גבי
וכמה קל יהיה להצמיד אותך אל הקיר
ואת כל הבעירה הזו שבי באקט חייתי אחד להמיר
האם אתה יורד לסוף דעתי הבלונדינית?
הכבר נחלת מפח נפש בעקבות ההצצה בתהום האפלה שבי?
בעומק המאולץ שחברתי לי ובנחרצות הבלתי מתפשרת?
עשרים שנות קיומי האגוצנטרי
והאכזריות שבהצלת אותי שניות לפני שטבעתי בביצה.
ושנינו. מדוגמים בבילויינו - טיול על חוף הים. פאב. סרט.
לצרוך בירה צוננת.
ושנינו אמרות כנף, "טרנטינו, דאלי", תשוקה בוערת.
אבל זו לא אני, אני חוזרת ואומרת
אוצרת בקמצנות לא פוטוגנית את כל רגעי היחד
והאכזריות. ככה לשלוח אותי טרם השלמתי את מלאכת האיפור
ככה. לפתוח בריצת אמוק לא מחמיאה
אליך, למחוזותיך, תחת הכנף הרזה הזאת שלך.
זה געגוע. זה סופו של הסיפור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.