מגיל צעיר יוצא אני לחפש אותך
בהרים בגבעות במישור ובעמקים
מחפש אחר רכותך, יופיך ואהבתך אלי

והנה את עומדת מולי
ערומה משקרים ומרוע
טהורה מתחבולות החיים וקשיי השנים

ואני שואל את עצמי
האם את האוצר שחיפשתי?
האם את שליבי כה חפץ?
נדמה לי שכן נלחם הלב המשתוקק במח המפקפק

ובעוד אני שכה מחפש
מתחבט עם עצמי, מחכה לסימן כמו לנס
משהו קורה, הזמן שלא עצר מלכת
כאילו בי בוגד
והסימן שכה חפצתי מכה בי בחוזקה
ואני פוחד!

המח כבר רוצה והלב כבר שלך
אז למה אלוהים שלחת חבר למלאך..?