|
אין מלאכים שיבואו ויצילו
אין אלוהים שיסלח על הכל
אין אנשים שיבינו
יש רק עצב גדול
אולי על זריחה אחת
אוכל שוב לעוף
ואולי לא אשקע יותר בחיי
אולי עוד ארגיש את המים זורמים
ולא אפול שוב לכאביי
אין דרך לקום
החום וקור
עוברים כל מחסום
מחלחלים אל נפשי
מציתים הזיה
ועכשיו בשלי
אני עפה
ואולי על ים
אשוט
ואולי אהפוך הכל פשוט
כי איך אוכל לקום עוד לעולם |
|
|
מה יותר קול?
לפרסם אלף
סלוגנים או
להיות משורר
נערץ?
מה עדיף חרגול
או דולגו,
אולי דוד אבידן
עדיף, או פנינה
רוזנבלום?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על העתיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.