זה שיר שאני כתבתי באותו יום שאני לעולם לא אשכח וישאיר לי
צלקת כל חיי!

איפה אני, מה אני עושה כאן? לא הייתי כאן כשישנתי, למה אני פה,
קשורה לרצפה עם מלא תמונות עירום מסביב? ואתה פתאום מגיע לכאן
ואומר: תהיי בשקט, זה לא יכאב בכלל.

ופתאום אתה עולה עליי, קורע לי את הבגדים ואני צועקת, די! תרד
ממני עכשיו, למה אתה עושה לי את זה, למה אתה מכאיב לי בצורה
הזאת? אמרתי לך די! אמרתי די!
למה אתה לא יורד ממני, למה אתה קורע לי את הבגדים, למה אתה
הורס לי את החיים, אני צועקת, למה? למה דווקא אותי, מה עשיתי
לך? למה שיקרת לי, אמרת שזה לא יכאב. למה אתה עוזב אותי ככה,
מדממת על הרצפה, מנסה לצעוק מכאבים, אבל בוכה עד כאב שאיני
יכולה לצעוק. הבגדים שלי קרועים, זהו החיים שלי כבר הרוסים,
הרגת אותי מבפנים. הרגת אותי מבפנים, הרגת אותי מבפנים.

חזרת. הבאת אתך חברים, היו שתויים, בטוחים שלא עשית לי כלום.
ואני אמרתי תעזרו לי בבקשה, הוא בנאדם משוגע, בבקשה אל תכאיבו
לי גם.

ופתאום גם עליתם עליי ואני צועקת, די!
תרדו ממני עכשיו, למה אתם עושים לי את זה? למה אתם מכאיבים לי
בצורה הזאת, אמרתי לכם די! אמרתי די! למה אתם לא יורדים ממני,
למה אתם הורסים לי עוד יותר את החיים, אני צועקת, למה? למה
דווקא אותי מה עשיתי לכם? למה שיקרתם לי, למה אמרתם שזה לא
יכאב? למה אתם עוזבים אותי ככה,, מדממת על הרצפה, מנסה לצעוק
מכאבים, אבל בוכה עד כאב שאיני יכולה לצעוק. הבגדים שלי
קרועים, זהו החיים שלי כבר הרוסים, הרגת אותי מבפנים. הרגת
אותי מבפנים, הרגת אותי מבפנים. הרגתם את האישיות שלי, הפרטיות
שלי, אין אותי כבר, אני לא חיה מבפנים. אני לא חיה מבפנים. אני
לא חיה מבפנים.

למה? למה דווקא אני? מה עשיתי לכם? למה לא ירדתם כשאמרתי די?

אז אני עוצרת ואומרת לכולם: די זה די וכאן אתם עוצרים ולא
מתעללים באנשים אחרים, אנשים. שלא תהרגו גם אותם, שלא תהרגו גם
אותם מבפנים.