זה התחיל כמו בכל בוקר. כוס קפה, סיגריה, עיתון. יצאתי מהבית
בסביבות 8:15 , מספיק זמן כדי להגיע לעבודה ולשתות עוד כוס קפה
שם. מתחת לרכב שלי התחבא לו בשקט חתול שחור. כשפתחתי את דלת
הרכב, הוא נבהל וקפץ לכיוון הכביש, היישר אל מתחת גלגלי
המכונית שעברה שם. זה היה מחזה נורא. הוא פשוט שכב שם על הכביש
מרוסק לחלוטין. ומאותו הרגע, כל היום שלי השתנה.
נתקעתי בפקק של 35 דקות שנגרם כתוצאה מחפץ חשוד שהונח במרכז
הכביש. בעודי מעשן סיגריה נוספת בעצבנות, הרכב כבה לי פתאום.
אני מנסה להניע - וכלום. באמצע הפקק.
הצלחתי בכוחות עצמי (למה שמישהו יעזור לי ?) להזיז את האוטו
מעט הצידה והזמנתי גרר. הגרר הגיע רק כעבור שעה וחצי. לאחר
שקרעו אותי במחיר החלטתי שמשהו טוב צריך לקרות לי היום, והלכתי
לבקר את חמותי בבי"ח. לראות מישהו אחר סובל יותר ממני זה בהחלט
עשוי לשפר את ההרגשה המזופתת.
הגעתי לבית החולים במונית, לאחר 25 דקות של זיוני שכל מצד הנהג
שהיה חייב לערב פוליטיקה בכל סיפור, וכשעליתי לחדר בו חמותי
מטופלת, התברר לי שהיא עדיין בחיים ... בקיצור היום הלך
והתדרדר מרגע לרגע.  כאילו רבצה עלי קללה. מה עושים לעזאזל ?
ישבתי אצלה איזה חצי שעה, ומשם החלטתי שאני חותך הביתה, כי
לעבודה לא היה לי חשק להגיע. ואז, איך שיצאתי מבית החולים,
שמעתי חריקת בלמים. הבטתי לעבר הכביש. ליד סימני בלימה של
הפיאט פונטו שעצרה שם רגע קודם, היה מרוח לו חתול לבן. זה היה
די סימבולי שמאותו רגע היום שלי אמור להסתדר, ובאמת בסוף היום
ציפיתי לקבל הודעה על מות חמותי, אך לשווא ציפיתי. והכל בגלל
חתול שחור ...