|
המתוק הזה חונק
את משך ההכרה
מנתב את חושיי
אל תוך מוות שחור
עוטף את התודעה
דרך מסכת אתר ירוקה
זאת לא טיסת ביכורים
והחמצן הוא רק לנשימה.
בפעם השלישית
אני מתעורר מחדש
גופי צלוב על מיטת מנתחים
הפולשים אל גידי ידי
ואני בוחר למות מחדש.
שבע פעמים הטקס
חוזר על עצמו
שבע פעמים תקרת החדר
הופכת למעיינות
של מים גועשים
חלל האוויר הופך לערפל
עכשיו אני כבר מבין
מדוע ילדים פוחדים
כל לילה ללכת לישון. |
|
|
אתה יכול להשבע
שראית את יצירתך
בקוביות
הצהובות
מבלי שתהיה
מסומנת כהמלצת
העורך ?...
פנטום הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.