|
המתוק הזה חונק
את משך ההכרה
מנתב את חושיי
אל תוך מוות שחור
עוטף את התודעה
דרך מסכת אתר ירוקה
זאת לא טיסת ביכורים
והחמצן הוא רק לנשימה.
בפעם השלישית
אני מתעורר מחדש
גופי צלוב על מיטת מנתחים
הפולשים אל גידי ידי
ואני בוחר למות מחדש.
שבע פעמים הטקס
חוזר על עצמו
שבע פעמים תקרת החדר
הופכת למעיינות
של מים גועשים
חלל האוויר הופך לערפל
עכשיו אני כבר מבין
מדוע ילדים פוחדים
כל לילה ללכת לישון. |
|
|
הזיכרון הראשון
שלי הוא מאתמול
בבוקר... או שזה
היה היום
בבוקר?
וואלה אני כבר
לא זוכר.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, חולה
אלצהיימר ב...
נו... איך
קוראים לזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.