היום לאחר מספר שנות נישואים
הבנתי שאלו החיים הנכונים
שאת היא הבחירה הנכונה.

גרמת לי להתאהב בך מחדש
כל יום, כל שעה, לרצות נוכחותך,
לחכות לרגע בואך, לשובך.

נועם הליכות, ענווה, תאווה
נשזרו בך אהובה, יקירה,
הטעימו אותי, הטעינו, ברגעי שלווה.

תמיכתך הייתה משענת לרוחי,
נוכחותך חיזקה בלי ספק אותי,
ויחד נהייתה למילה לגיטימית .

זוכר עת אחזת בידי, חייכת,
תחת חופת הבדים, המתבדרת ברוח,
שורקת ברעש, לצלילי קולו של הרב.

"הרי את מקודשת לי " אמר והוסיף,
היום יכול אני רק לאחל לעצמי,
שידך בידי, לעד תישאר .

ששיבה טובה בשערנו תאפיר,
ונכדים סביבנו יפזזו בשיר,
לך אזכיר "אהבתיך אישתי ולא בכדי" ,