חלפנו בפיטפוט נרגש ליד חבל הכביסה שעליה הזהירה החזיה הלבנה
המסומנת באיקס בחוט אדום. התעלמתי ממנה. קודם לכן,  התגנבתי
ותליתי אותה לייבוש בחסות החשיכה. בחולצה הרחבה שלבשתי, תמיד
מעל גופיה אי אפשר היה לחשוד בי. בלילות הייתי עדיין חולמת
להפוך לבן. כל כך לא הסתדרתי עם ההתפתחות הזאת.
רצנו יחפים וחשאיים.  מתורגלים.  
כשהיינו מאחורי השיחים של הדשא הגדול התפזרנו בחשאי. טיפסתי על
עץ התות הגדול שליד צריף בית הספר הישן.  לא יכולתי לשמוע משם
את הקולות אבל ראיתי חלק מתמונות השחור-לבן שנעו על המסך וזה
היה מספיק בשביל לספר אחר כך.
הייתי לבד על העץ. לבי העולץ נרגע לאיטו. רוח כמעט לא מורגשת
הניעה קלות, ללא רחש, את עלי העץ הרכים והקרירים. רשרוש פתאומי
בעלווה הזכיר לה שעשויים להיות נחשים  וצמצמתי את עצמי  על
הענף, מחפשת במאמץ סימן לפיתול נחש בצד המואר. האור הגיע
ממנורה שהייתה תלויה מעל  פתח הצריף. חלונות הצריף היו חשוכים
ומדי פעם נשמעו מתוכו חריקות וגירודים, כמו כלוא דבר-מה
בקירותיו החלולים ומנסה לצאת.  לאחר זמן השתעממתי. רציתי
להשתין. התכוננתי לרדת, כשלפתע שמעתי הלמות צעידה ומילמולים
וראיתי שני נערים מתקרבים.  אלה היו גלעד, נער בוגר יותר, מאלה
שכבר מותר להם לבוא לסרט ואיתו אורח, בן דודו מהעיר.
"אם הייתי צריך לברוח מהמאפיה הייתי פשוט רץ  ומוצא מערה וחי
בטבע" אמר גלעד והאורח ענה, "הרעיון בסרט זה להראות מצבים שלא
קורים ממש בחיים, כאלה משוגעים. ככה זה בבידור" הייתה  לו ריש
מוזרה, לשונית ומתמשכת.
הם נעמדו מתחת לענף שעליו  ישבתי והשתינו על גזע העץ, כשהם
מצליבים את זרמי השתן זה בזה ומגחכים. הצצתי וראיתי את הפינים
הבהירים  שאחוזים  בידם. שמתי את ידי על פי להבליע את
נשימותי.
"הייתי רוצה פעם לעשות כמוהם. ללבוש בגדים של אישה. לראות איך
זה" אמר בן הדוד.
הם כבר לא השתינו אבל המשיכו לאחוז בפינים שלהם שנראו כעת
גדולים יותר והיה בהם משהו מאיים. "גם אני" אומר גלעד, כמעט
בלחש, "גם אני חושב על זה לפעמים. לפעמים אני רוצה להיות אישה.
לגעת למישהו. פה".
הוא הושיט את ידו ונגע בקצה הפין של בן דודו שהתנשף ואמר,
"אהה, אההה זה נעים נוררא". גלעד אחז בפין של בן דודו ובן הדוד
אחז בפין של גלעד  והפינים היו גדולים וזקופים בידיים שלהם. הם
נאנחו כמו מכאב והתנשפו עד שטיפות לבנות בצבצו בקצה והם גחנו
וכמו בכו ונפלו על הברכיים.
"הי, יש שם מישהו. היי! מי זה? רד! פושע! מציצן!" גלעד הסתכל
למעלה וראיתי את עיניו שהיה יש בהן ניצוץ משוגע.
"רד משם אני אומר לך. או אני עולה ומפיל אותך!". אהבתי את
הפניה הזאת אלי, כאל בן.
קפצתי מהענף והתחלתי לרוץ. גלעד דלק אחרי. הוא אחז בחולצתי
ומשך והפיל אותי על הדשא. החולצה נכרכה סביבי  וכפתוריה ניקרעו
. הוא התישב על בטני  כשידיו מצמיתות את ידי מעל לראשי. מתנשם
.
"די, די, עזוב, לא ראיתי כלום. רק התגנבתי לסרט. די." הנעתי את
ראשי מצד לצד בכאב. בטני נחשפה. חולצתי נפתחה.   הוא עזב לפתע
את ידי  והתישב עלי רפוי. הביט בה במבט אחר, רך ומרוחק.
"באמת לא ראיתי כלום" התחלתי והפסקתי, כשראיתי אותו מסתכל
בחזי. הוצפתי חום. הוא לא נתן לי להסתיר את עצמי בידי. סלק
אותן הצידה במכות קטנות. "אה? את כבר לובשת את זה? יפה ".  
רציתי להפיל אותו אבל רציתי גם שיראה אותי. הייתי פתאום גאה על
החזה הזה, המפותח. אחר-כך הוא קם ואמר " שתדעי, פעם באה אני
מכסח אותך" והלך עם בן דודו שחכה לו בצד, והם צחקו.
רצתי לבית הילדים. נכנסתי לחדר הרחצה הריק ונעלתי את הדלת
באמצעות מקל של מגב אותו תחבתי מתחת לידית בכוח. התפשטתי.
הבטתי בעצמי  עירומה בראי. התפעלתי. היו לי  שדיים ממש, עם
פטמות רחבות, וורודות ועגולות. מתנים  צרים. גם משולש שיער
בתחתית הבטן. דמיתי לנשים היפות בעיתונים שהבנים מעבירים
ביניהם בהסתר.
אחר כך לבשתי מהר את הגופיה וחולצת פיג'מה גדולה והצטרפתי
לילדים בחדר השינה וספרתי  בצחוק גדול, איך שראיתי את גלעד ובן
דודו משתינים מתחת לעץ ואיך שגלעד רדף אחרי ותפס אותה וכיסח
אותי במכות.