כשהשלום כבר לא יהיה יותר חלום
אילו מין שירים נשיר לכם אותו היום.
על הפרפרים שממש כמו הציפורים.
לשטחי האש לחזור כולם ממהרים.
כי קני התותחים הם מלאים רק בפרחים.
ובנות יפות יושבות להן בתוך צריחים.
ולתותחנים הן ממלאות את הצרכים.
וכל אותם בנים שהלכו לתותחנים.
בצריחים עכשיו את הבנות הם טוחנים.
והם משתמשים בקנים הישנים
שהיו להם לפני בואם לתותחנים.
ואותן בנות שהיו כה קרביות
וזה השלום עשה להן רק בעיות.
אנה הן הולכות, הולכות הן אל המקלחות
ומה הלוחמות במקלחות עושות עכשיו
הן עוברות חיפוש אצל הבנות שבמג"ב.
והפרפרים שפירפרו במילואים
בשלל סיפורים הם את עצמם מפארים,
איך בשדה הקרב הם לחמו כמו גברים.
והמשוררים ששוררו על הגברים,
נדדו מפה, ממש כמו הציפורים.
אל עבר אזורים ששם עדיין בוערים
גברים ונערים בתוך ערים ובכפרים.
והשיר הזה ימשיך לנצח לעצבן
וגם השלום אותו לא יצליח לחרבן.