
התעורר האדם, קם, התגלח,
התלבש במהירות, את שיניו אף צחצח.
נכנס למטבח העמיד לו קצת מים,
הציץ מהחלון, השקיף בשמים.
כשרתחו המים, תפס הוא כפית,
הרהר, חישב, אך לא ידע להחליט,
במה מהשנים ראשון הוא יבחר,
האם בקפה? ואולי בסוכר?
צלצל אל רבו, פתח ואמר:
"רבי יקר! רבי יקר!
האם קודם הקפה לסוכר?"
פנה הרב ועיין בספרים
לפתע קולו בלהט הרעים:
"כך החליטו וככה נסגר,
לקפה קודם תמיד הסוכר".
כל ילד שלמד פעם בחדר,
יודע שבעולם צריך להיות איזה סדר.
האדם נולד טהור, כך חישבו,
הרי אלוהים אמר: "פרו ורבו".
האדם הצחור עושה דברים אפלים,
גונב, משקר ולפעמים גם אלים
ולמרות שהדבר נשמע לא יפה,
קודם תמיד הסוכר לקפה.
כול המפר את זו המיצווה,
להגיע לגן עדן מאבד התיקווה.
כל המבצע מעשה חמור,
נחשב בכתובים לרשע גמור.
ואת החוטא יש להמית,
עתה עם גרזן, בעתיד עם דינמיט.
אדם אחר, לא מאותו חבל ארץ,
התעורר בבוקר והתלבש לו במרץ.
התלבש במהירות, את שיניו אף צחצח.
נכנס למטבח העמיד לו קצת מים,
הציץ מהחלון, השקיף בשמים.
כשרתחו המים, תפס הוא כפית,
הרהר, חישב, אך לא ידע להחליט,
במה מהשנים ראשון הוא יבחר,
האם בקפה? ואולי בסוכר?
צלצל אל הכומר, פתח ואמר:
"אבי היקר! אבי היקר!
האם קודם הקפה לסוכר?"
פנה הרב ועיין הוא בחומר
זו התשובה שסיפק לו הכומר:
"כך החליטו וככה נסגר,
הקפה קודם תמיד לסוכר".
האדם נולד בתהליך כה אפל,
משכב זכר ונקבה זה שפל.
כל מי שנולד צריך לטהרו,
להטבילו במים ולשטוף את עורו.
כן, רק אחרי שהופך לטהור,
יש לו סיכוי לראות גם קצת אור.
ולמרות שהדבר נשמע קצת מוזר,
קודם הקפה תמיד לסוכר.
כול המפר את זו המצווה,
להגיע לגן עדן מאבד התקווה.
כל המבצע מעשה חמור,
נחשב בכתובים לרשע גמור.
ואת החוטא יש להמית,
עתה עם גרזן, בעתיד עם דינמיט.
עברו שנים, חלפו ימים,
הפכו השניים לשני עמים.
כל אב הקפיד להעביר לבנו,
איך להרוג ואת מי יש לשנוא.
ובין השאר העבירו את זו המיצווה,
שהרי היא הייתה מאוד חשובה.
בגלל השוני שבין המצוות,
בין העמים פרצו מלחמות.
האמונה נחלשה, אך לא המלחמות,
הן המשיכו בגלל מסורת אבות.
אחר-כך המשיכו בגלל ההיסטוריה
וסיבות כמו ביטחון וטריטוריה.
אחר-כך שכחו על מה נלחמים,
אך החלו להיות יותר אלימים.
והם נלחמים מאז ועד היום,
למרות שהדבר מחריד ואיום.
מוסר ההשכל כאן פשוט אך יקר,
אפשר לשים קפה בין שתי הסוכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.