שבת של לבד
אחר צהרים תל אביבי
במיוחד
עם הפסנתר
של טורי
והקול האדמוני
המלטף

גם אני לו רציתי
יכולתי לעשות קריירה לא רעה
מחווית
אינוס
ישנה

מזה שלוש שנים
שלא הקדשתי
ולו מחשבה
אחת עגולה
לילדה
שהייתי
ולך

(מוזר
אני  יכולה
לקרוא לזה
חוויה)

שבת שכזו
מעוררת בי
צורך מזוכיסטי
כמעט
בלתי נשלט
לחפור בעצמי ובך
למצוא עונג
בבחילה
אבל אני כבר
לא מצליחה

פעם עוד חשבתי
שאצא למסע נקמה
חמושה בחרב סמוראים
מפלדה

עכשיו אני כבר יודעת
שאני
כל-כך
עצלה

             

(כמו בשיר
ילדים
אני כותבת על
זה
וכל מה שיוצא
זה
לה לה לה לה)