|
דמעות של זכוכית
כל כך עדינות
יפות כמו תבנית
של פנייך השבריריות
בשאלה הרועשת
לאן הוא הלך
אין תקווה כך רועדת
מדוע שכח
ושוב הסיפור שחוזר בלילות
ושוב הכרית מלאה בדמעות
מסתכלת סביב זועקת עזרה
אבל אין עונה, רק רוח קרה
אל תפחדי מרוחות הבדידות
אל תשתני, שום דבר לא אבוד
אם רק לרגע תתנתקי מסביבך
תראי כאן אותי כאן יושב לצידך
יד חמה שנופלת
מתוך חשכה
מלטפת חונקת
כל שביב של דמעה
הגלגל מסתובב לו
ושוב רגועה
הגורל מתערבב בו
ושוב בוכייה
ושוב הסיפור שחוזר בלילות
ושוב הכרית מלאה בדמעות
מסתכלת סביב זועקת עזרה
אבל אין עונה, רק רוח קרה
אל תפחדי מרוחות הבדידות
אל תשתני, שום דבר לא אבוד
אם רק לרגע תתנתקי מסביבך
תראי כאן אותי כאן יושב לצידך
כך חולפים הימים
ואת עצובה
החיפושים נואשים
אך לא מוצא התרופה
אולי לאותו נאהב
אין משכיח לכאב
אך יש אדם אחד נוסף
שאותך כל-כך אוהב
אם תסתכלי היטב
מבעד לטפל ולמשני
תגלי מתוך הלב
שהאדם הוא אני. |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.