|
נכנסתי לחדר ושם הוא היה
מבטינו נפגשו והכל השתנה
עיינים בצבע חום-דבש מתקתק
ששינו את כל חוקי המשחק
יום ועוד יום של מבטים ארוכים
אל אותם פנים מחייכים
יודעת אני שאין שום סיכוי
שיזמין אותי לצאת לבילוי
אך אין זה אומר
שאפסיק להרההר
על הבחור שפגשתי
כשלאותו חדר נכנסתי
ייחלתי ליום
בו יגיד לי שלום
וכשיום זה הגיע
מעט במפתיע
לחדר אחר כבר עברתי
ועלם חדש פגשתי
נכתב ב- 30/9/2005 |
|
|
אז הבנתי שהגופה
של אבא מעולם לא
נמצאה...
(מתוך 1002
דרכים לגרום
למרואין לבכות -
ספרם החדש של
רפי רשף וגדי
סוקניק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.