מתוך ליבו הרך, ברחה האהבה
שלל פרפרי הזמן, מזמן הרחיקו לכת
שירת הקיץ נעלמה ובליבו הסתיו
יושב בנחת-רוח וצופה מהמרפסת
ביום, מונה מספר עלים אשר נותקו בין רגע
ונאספו בשקט אל אמא אדמה
בלילה עם ניצנוץ כוכב והרהורי ירח
נושם את ריח הבדידות אל תוך הנשמה.
מתוך ליבו הרך ברחה האהבה
השאירה בור דמעות אשר הפך ביצה שותקת
בלילה צפרדעי כאב מקרקרות שירה
כשמתעייפות, נחות קמעה על זהוב עלי שלכת
והן שטות דומם בין שלל הנרקיסים
שיר אהבה ישן שולפות מהכיסים
כל פרפרי הזמן, מזמן הרחיקו לכת
אך שיר געגוען נוגע במרפסת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.