הברית שלנו כתובה וחתומה
אתה הקזת טיפת דם ואני את שלי
נשבענו לעד, שנהייה האחד של השני
צעדנו אל הלא נודע, יחד שלובי זרועות ונשמה
ידענו והאמנו ששום דבר לא יפריד בנינו
אטמנו את הבית בדבק האהבה שלנו
ניתקנו את הכל מחיינו
האכלנו האחד את השני ושתינו את משקה האלים ,שיצרנו במו ידיינו
שרפנו את העבר כאילו לא היה, ובנינו את העתיד, מלבנים של של
זיכרונות חדשים
ייצרנו זמן חדש ,שמוכר רק לנו ופועל רק לטובתינו
כל כך תמימים, כל כך יפים, כל כך אוהבים
הפכנו דומים, כמו שני אחים תאומים שאוהבים ,שונאים, כמהים,
שואפים, נהנים מאותם הדברים
אפילו ניראינו דומים, כאילו הערצנו האחד את השני
צבענו את הבית בשלל צבעים, בכדי ליצור את העולם שלנו כמו
שאנחנו רוצים - כאילו מרדנו בהכל, כאילו חיינו באגדה מצויירת
של האחים גרים, ואנחנו מחליפים דמויות להנאתנו בלבד.
לא ראיתי שום דבר מלבד העיניים שלך, ואתה צללת בעניי שלי
נגענו כל הזמן, בכדי לדעת שזה אמיתי, קיים, מוחשי
גם כשהיה רע זה היה רק שלנו, הכביסה הזאת מתנקה מעצמה, ועם
טיפת אקונומיקה זה מלבין בסוף.
זיכרונות זה מה שנישאר טובים וקשים, נעמים ומכאיבים, ארוכים
וקצרים,
אבל זה מה שנישאר לי ממך ,חוץ מקופסא מלאה במילים ממך, עטורת
תארים וסילסולי לשון, ותמונות של אבני דרך מהעולם שלנו... כמו
האבנים הצהובות של דורותי היפה שבסך הכל רצתה...
לחזור הביתה... |