אחי הגדול, אחי האחד,
עשה לי "שק קמח" ולי לבד.
על צוקי גבך האדיר,
שאני בחוצות העיר.

שיראו כולם, זה אחי  הענק
פוסע  שפוף גו ואני מעליו,
אוחז בכתפיו וממאן  לרדת
לנצח לך אחי,  אהיה הגיבנת.

חטוטרת אני, גבבת חוליות
כעורה ודוחה מכל החיות.
והוסף, אחי, עוד זאת לשמוע,
כי צרה עיני   ומלאה אך  רוע.

אנעץ צפרני החדות עמוק בידייך
לא תוכל אותי לעד להשיל מעליך
ויזב הדם  ויפשוט בכל הכאב
עד יאזל אונך וידום  גם הלב.

וגופתך  הזרוקה לה בצד
עליה שכוב רק אני, האחד,
מנסה להאיץ  והלאה לדהור
על אחי האדיר, אחי הגיבור.