איריס זיו / רומאנס |
תודעת המים אין לו ממש
כל גוני האדום והזהב נמסים והולכים
אני חיקוי נלעג לרוח המנפנף אחרית החוף.
לו צלחתי,
בחופש גמור הייתי שטה איתך בסירת מפרש מוזהבת
בשקיעה, נכרכם שפתיים בנשיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|