[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני גמר
/
סיפור זימה

היד שלי רעדה מהקור העז בחוץ כשהחזקתי את צרור המפתחות לביתי.
עמדתי מחוץ לדלת וחיפשתי את המפתח הנכון. החושך המוחלט הקשה על
עבודתי. כל חושיי היו מרוכזים במשימה ולא הייתי מוכן לבאות.
המכה על ראשי באה בהפתעה מוחלטת. הדבר הבא שזכור לי היה הבטון
הקר והרטוב מתקרב במהירות בזמן שגשם זלעפות יורד על פניי.
שכבתי בשלולית מהבילה כשפניי מופנות אל השמיים השחורים ולאט
שקעתי אל החושך המוחלט.
העיניים שלי נפקחו לאט. ההכרה שבה אלי בצעדים קטנים, ולפתע
מצבי התברר לי בבת אחת. שכבתי במיטה גדולה, הנוחה והנעימה
ביותר ששכבתי בה אי פעם. ידיי היו כפותות באזיקים אל ראש
המיטה, כל אחת לקצה שני. הייתי עירום כביום היוולדי, שרוע
באיברים פרושים לצדדים כאשר גם רגליי מאוזקות לתחתית המיטה.
למרות שלא הייתי מכוסה, היה חם ונעים.
דרך החלון שמעתי את הגשם עוד מכה בזעם ברחובות הריקים. החדר
היה חשוך ורק מנורת שולחן קטנה דלקה והטילה מעט אור על החדר.
החדר היה ריק מתוכן, פרט למיטה ולשידה הצמודה אליה. מול המיטה
הייתה דלת סגורה, שהיה אפשר לראות דרכה אור חלוש מציץ.
בחנתי את האזיקים. אכן היו אלה אזיקים אמיתיים שאין לי שום
אפשרות להשתחרר מהם. האזיקים עצמם היו מרופדים בפרווה סינטטית
ורודה שריככה את מגעם המתכתי. ניסיתי למשוך את יד ימין, אבל
נעצרתי כששמעתי קול של מפתח מסתובב במנעול. כל גופי נדרך. משהו
במתח ובכל המצב הזה ריגש אותי. לא הייתה לי שליטה על כך,
והרגשתי שאיברי מתקשה מעט. ורק אז שמתי לב לטבעת שמקיפה אותו.
ככל שהוא התקשה יותר, כך היא התהדקה יותר ומנעה חזרה של דם מן
האיבר.
הדלת החלה להיפתח. האיטיות של התנועה הביאה את חושיי למצב של
מתח בלתי נסבל. ככל שהדלת נפתחה יותר, כך יותר אור נשפך לתוך
החדר. עד שהדלת הייתה פתוחה לרווחה, ובפתח נעמדה דמות חשוכה,
צללית שעונה על סף הדלת. קול נשי נשמע מהצללית.
"התעוררת?" היא שאלה. למרות שלא יכולתי לראות את תווי פניה
שמעתי בקולה שהיא מחייכת. היא לקחה מספר צעדים קדימה, כאשר עם
כל צעד דמותה מתבהרת. היא נעמדה בקצה המיטה ואחזה במתכת הקרה
אליה היו קשורות רגליי.
על פניה הייתה מסיכה שהסתירה אותה. שיערה השחור השופע גלש על
חלוק המשי השחור הפתוח למחצה שליטף את גופה. דרך הפתחים היה
אפשר לראות שהיא עירומה לחלוטין מתחת לחלוק. הרגשתי את הטבעת
מתהדקת. רציתי לשאול מי היא, מה זה המקום הזה, למה אני פה, אבל
אף קול לא יצא. החיוך הקבוע שהיה על המסיכה משך את מבטי. משם
נדד המבט אל שני החורים במסיכה, דרכם ניבטו אלי שתי עיניים
ירוקות יוקדות. העיניים הכי יפות שראיתי בחיי.
היא החלה מקיפה את המיטה, כשהיד שלה גולשת מהמתכת, דרך האזיקים
- בודקת שהם במקומם, אל כף רגלי. מגעה היה חם ועדין. ידה
המשיכה לעלות וללטף את השוק והירך. היא התיישבה על המיטה לידי
כשידה מונחת לי על הירך ברוך. דרך פתח החלוק היה אפשר לראות שד
מושלם מציץ אלי.
"איך אתה מרגיש? חם? נעים?" הנהנתי. עדיין לא הייתי מסוגל
לדבר. היא נעמדה שוב ורכנה לנשק אותי על השפתיים עם המסיכה.
ידה דילגה באלגנטיות אל הבטן ועלתה אל החזה. למרבה ההפתעה המגע
של המסיכה היה נעים ורך. מקרוב היה אפשר לראות שבמקום של
השפתיים של המסיכה היה חור קטן, דרכו היא הוציאה את הלשון,
אותה היא העבירה לי על האוזן, נוגעת לא נוגעת בתנוך.
גם אם בהתחלה קצת נרתעתי ממצבי, הבנתי שעדיף לי להתמסר
לחלוטין, איזה עוד ברירות היו לי? הלשון שלה ירדה לאט אל
צווארי. כשאצבעותיה משחקות בעדינות עם פטמתי וצובטות אותה.
היא נשכבה על המיטה לצדי ועכשיו יכולתי לחוש את גופה החם נצמד
אלי. רגלה החלה מלטפת את רגליי ולאט מטפסת למעלה. לשונה המשיכה
במסעה דרומה על גופי והגיעה אל פטמותיי. גופה כבר היה שרוע
מעלי וחלוק המשי ליטף את גופי. ידה הימנית השתחלה אל מתחת
לגופי וירדה אל הישבן. כשידה השמאלית עלתה אל פניי. היא החדירה
את אצבעה אל פי והתחלתי למצוץ אותה בעדינות.
לשונה ריקדה על בטני וחדרה לתוך הטבור, בזמן שידה השמאלית
החליקה על כל גופי והגיעה אל הבטן התחתונה. היא ירדה עוד קצת
עם גופה והרימה את ראשה. חיוכה המטופש של המסיכה מתמקד בפני.
הבטתי במסיכה בתשוקה ואז היא החלה.
בהתחלה רק הלשון נגעה, אבל לאחר מכן היא הרימה את המסיכה
והחדירה את כל אברי לפיה. הרגשתי שאני בוער עם כל תנועה של
ראשה.  הלשון שלה השתוללה. ממש רגע לפני, היא הרימה את ראשה
ושלפה את האיבר מפיה. לא יכולתי לשלוט באנקה שנפלטה מפי.
היא נעמדה על המיטה בפישוק רחב מביטה בי מלמעלה. ידה נשלחה אל
חגורת המשי שתפסה את החלוק. הקשר נפרם והחלוק נשר כמו בהילוך
איטי מאחוריה. גופה הבוהק נחשף לפני. היה זה גוף מושלם שכל מה
שרציתי באותו רגע היה לחדור אליו.
היא לקחה שני צעדים קדימה ונעמדה מעל פני. היא התיישבה לאט על
פני. לא הייתה לי הרבה ברירה, התחלתי ללקק. היא מיד התחילה
להיאנח. היא אחזה בראשי ודרשה שאחדור עמוק יותר עם הלשון.
עשיתי כרצונה. קולה התגבר עוד ועוד. נראה כאילו אין לה עכבות,
מצידה שכל העולם ישמע אותה ולפתע היא התרוממה ונשכבה מעלי.
שדיה נצמדו לחזי והעבירו זרמים חמים בכל גופי. לשונה התפרעה על
כל פניי וצווארי וידיה נשלחו מיד אל ישבני. היא פתחה את רגליה
והצמידה את גופה וכמו בחיבור מושלם היא נחתה על איברי שנכנס
בצורה חלקה ומיד התחילה לעלות ולרדת.
היא התיישבה כשידיה נשענות על בטני וראשה מוטל לאחור. שדיה
קיפצו אל מול עיניי וכל מה שרציתי זה רק לשלוח את ידי ולחפון
אותם. היא הרימה את ידיה והחלה מלטפת את עצמה, כאילו קראה את
מחשבותיי, חפנה את שדיה והמשיכה לעלות. ידיה תפסו בשיערה בזמן
שקולה הגיע לרמות שמעולם לא שמעתי. בצרחה שלא מן העולם הזה היא
נשכבה עלי שוב בתשישות מוחלטת. היא ליקקה את שפתיי מבעד
למסיכה.
למרות שהרגשתי כאילו אני מזמן כבר הייתי צריך לגמור, לא
הצלחתי. ואז נזכרתי בטבעת. שוב, כאילו היא קוראת את המחשבות,
היא יצאה, הורידה ידה אל האיבר ובלחיצת כפתור קטנה נפתחה
הטבעת. הייתה זו הקלה. לא הרגשתי בלחץ האדיר עד שהיא לא שחררה
אותי.
היא עלתה עלי שוב והתיישבה על בטני. רכנה אלי ולחשה באוזניי:
"רוצה גם?" הנהנתי ובלעתי את הרוק. שוב היא ליקקה את אוזני ,
והחלה להחליק על גופי המיוזע. שוב החיבור היה מושלם, ושוב היא
החלה להזיז את ישבנה בתיאום מושלם עם שלי. הרגשתי שזה מגיע.
"אני רוצה לראות אותך", זה היה המשפט הראשון שהצלחתי להוציא
מפי. היא עצרה לרגע והחיוך המטופש הביט בי. היא המשיכה
בתנועותיה כשעיניה היוקדות נעוצות בעיניי. ידה הימנית עלתה לאט
אל המסיכה והחלה להרים אותה ולהרחיק אותה מפניה. תנועות ישבנה
הפכו מהירות יותר, וקולה חזק יותר. גם מפי נפלטו מספר אנחות
שהתגברו. שמרתי בכוח על עיני פקוחות. פיה נגלה אלי ואז אפה,
והמסיכה עלתה לאט לאט, ותזוזותיה מהירות יותר ויותר. המסיכה
ירדה לגמרי בדיוק ברגע שהרגשתי שאני לא מסוגל יותר להחזיק
בפנים. עצמתי את עיני והרעידות השתלטו על גופי.
התעוררתי במיטתי מנסה לעכל את זה. להבין אם זה היה חלום,
פנטזיה, או מציאות הזויה. הייתי עירום, אך בביתי, לא כפות.
ידיי נשלחו אל פניי, והמשיכו אל שיערי. ואז הרגשתי את זה,
בליטה קטנה באחורי פדחתי...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אח, איזו הקלה

האיש שנחתה עליו
המוזה, לאחר
עזיבתה


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/7/06 0:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני גמר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה