בתוך קופסת זיכרונות
ששטה על הים,
השארתי זר כאב
שמתפורר עם הזמן.
הקופסא שם שוקעת,
הזיכרונות נשארים,
הכאב התחזק
עם הגיעם של הגלים.
הכאב התאהב בי, לא מוכן לישון
משוטט לי בלב, צועק שלא ילך משם אף פעם,
צועק שנוח לו וטוב לו כמו פעם.
אני בצרות גדולות, שוב פעם.
קופסאת זיכרונות
שאבדה לי בביצה,
פזורים בה חיוכים
שהתקבצו בקבוצה.
הקופסא שם טבעה,
הזיכרונות אבודים,
לעולם לא ישובו -
בביצה אין שום גלים!
הכאב התאהב, הוא שונא לישון
במיוחד כשיש חושך ואין אור מהחלון.
צועק שלא ילך יותר לאף מקום.
- שילך לנהר - שם יותר קל לזרום!
בתוך תיבה נעולה,
אטומה מכל צד,
קלעתי כאב
והשלכתי הרחק
לתוך נהר גדול,
ובו יש רק כיוון אחד,
שבו יוכל לזרום.
הכאב התאהב בי,
- בעיה שלו -
אין לי מקום בלב בשבילו!
עכשיו אפשר סוף-סוף, לישון בשקט,
כי לנהר יש רק כיוון אחד לזרם
שעם הזמן הוא מתרחק ממני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.