[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוגב בר
/
חלום יוסף

נסענו לפרדס חנה, לטייל בפרדס ששם. בוקר שבת קיצי, אני זוכר את
זה כאילו זה היה לפני שנה כמעט. לקחנו את הרכב המשפחתי של
יוסי, ופצחנו בשירה וגרעינים. מצדי הדרך התגלגלו סלסולים
מזרחיים, ואנחנו סתמנו את האף. הריח היה חזק. תוך כדי נסיעה,
התחלנו לבשל קפה שחור. יוסי אמר שההורים שלו לא מרשים לבשל
באוטו. עשינו את זה בכל זאת, כי אנחנו מכורים. אני לא אוהב
אנשים שמבשלים באוטו שלהם, כי כשנכנסים, יש ריח של בישול וזה
עושה בחילה לפעמים, ככה שבעיקרון הרמה אני תומך בהסתייגות
הוריו מהמעשה הנלוז. אנחנו מעלימים עין, ודורסים צבי. אמרתי לך
שלא היינו צריכים לבשל קפה באוטו, אומר יוסי, ואני אדם בעל
מצפון נוקשה מאוד. עצרנו בצד ולקחתי את זה מאוד קשה, אז יוסי
אמר שכל אחד עושה את הטעות שלו לפעמים, ושאל אם גדשתי את סאת
הטעויות החודשית שלי. לא ידעתי שיש דבר כזה בכלל, ואז יוסי אמר
שלו למשל נשארה טעות אחת החודש. שאלתי כמה מותר לטעות בחודש
והוא אמר שזה לפי מידת האחריות. אם אתה בנאדם אחראי, הסאה קטנה
יותר. הוא למשל בנאדם אחראי אז יש לו סאה שיכולה להכיל חמש
טעויות בחודש. שאלתי מה זו סאה. יוסי אמר שזה מין סיר שחור,
כמו של סבתות, אחרי שבישלו בו הרבה שנים. לאחר מכן שאלתי אותו
מה היו טעויותיו החודש, והוא החל למנותן: קבלת דו"ח על מהירות
מופרזת, אי למידה לבגרות בהיסטוריה והריגת בנאדם. אני סופר עוד
שתי טעויות להגדשת הסאה. אחראי הסאות הארצי אמר לי שאני מתקדם
יפה מאוד ונהיה אחראי מיום ליום, ולכן הוא שוקל להחליף את הסאה
הנוכחית שלי בקטנה יותר, אמר יוסי. התפלאתי. אני מכיר אותו
כאדם אחראי, ולא האמנתי שהוא, הישר והקפדן ביותר מחבריי, לא
למד לבגרות בהיסטוריה. הייתי בהלם מוחלט והדיבור כבר לא היה
חלק מיכולותיי המוכרות לי. על שום מה ההתרגשות, היתמם יוסי. יש
מועד ב'. שאלתי מה קורה למי שגודש את הסאה. יוסי אמר שאותו אדם
הופך לנמלה, ושכרואים הרבה נמלים במקום מסוים, משמעות הדבר
שהרבה אנשים גדשו את סאתם באותו הזמן.  עזבנו הכל והתחלנו לרכב
אל השקיעה על חד קרן שמצאנו בשולי הדרך, עד שנמשכנו בחוזקה אל
הקרקע. התברר שהוא היה מאוד זקן, חד הקרן, ושכוחות הזקנים
נגמרים מהר. לא הייתי צריך לעייף אותו ככה, אמר יוסי. עכשיו
הוא פצוע. ספרתי טעות רביעית ליוסי. נראה שמעכשיו יצטרך לנהוג
במשנה זהירות עד סוף החודש, כי נותרו עוד שמונה ימים לסיומו.
התחלנו טיול רגלי ונתקלנו בשלט, "לפרדס". הלכנו בכיוון ההפוך
אליו כי אנחנו לא סומכים על אנשים. מצד שני, האינטואיציות שלנו
לא מזהירות. לא נורא. השמש כבר מאחורינו, והתפוזים כבר לא
מחזירים את אורה. שינסו להחזיר את אור הירח. לפתע נעמד מולינו
שלט המבשר על הימצאות אגם קסום מאחוריו, שהרחצה בו אסורה
בתכלית האיסור. עוד, כתוב באותיות קטנות שזהו אגם עם מים
מבורכים מתקופת בבל, ושרק לנביאים מותר לרחוץ בו. אני לא חושב
שיוסי נביא, למרות שהוא טוב בלוטו. יוסי רוצה להיכנס, ואני
חושש מלעשות כן. שוב, המצפון מעיק עלי. תשתחרר! צועק יוסי.
אנחנו מסיימים בית ספר עוד מעט, ואז נהיה בצבא, ויגמרו לנו
החיים לשלוש שנים! צריך לנצל הכל עכשיו! אני יודע שהוא צודק,
אבל אני עדיין מפחד, ושוקל את העניין בכובד ראש. מיותר במקרים
מסוימים. החולצה של יוסי תלויה על ענף שבור, ומכנסיו נחים על
מרבד עלים. נעל אחת זרוקה בתוך שיח קוצים ונעל שניה על ברז
כיבוי אש. תהיתי מה תפקידו של הברז באמצע הפרדס הטבעי המארח
אותנו. לא מצאתי תשובה. אני מתעצל בחיפוש תשובות לשאלות.
התחלתי להוריד נעליים, כשלפתע שמעתי רחש מאחורי. אני חושב שגם
קולות. היה שם נחש בעל חיוך ערמומי ושיניים צהובות, שהתחיל
לדבר אלי. היכנס למים, ילד, נצל את החיים, עשה דברים שבני אדם
זכו ליכולת לעשותם, לא כמונו, הנחשים... בתוך האגם שוכנות שבע
עשרה בתולות ים, ואתה מסרב להיכנס? בחיי, אלוהים נותן אגוזים
למי שאין שיניים! הנחש דרבן אותי להיכנס, ונעליי התעופפו
באוויר. יוסי עם חצי רגל בתוך האגם. ברגע שנעל ימין שלי נחתה
על האדמה, הופיעה משמאלי נסיכה בעלת שיער חום כהה חלק ועיניים
תכולות יותר מהאגם, והחלה גם היא פונה אלי. ראה מה אומר השלט,
ילדי, הכניסה אסורה עליך! אל נא תתפתה לדברי הנחש, הרי שהוא
נברא כפי שנברא בשל אופיו! הייתה זו התלבטות רצינית, אין צורך
להסביר. אגם נהדר עם שבע עשרה בתולות (ים, הנחש לא אמר אם הן
בתולות באופן כללי), ומצד שני מצפוני הנוקב. בעודי מתלבט, אני
בוהה באגם הקסום, ומשהו חסר בנוף. יוסי. אני מגיע עד שפת האגם,
סורק את כולו ולא מוצא זכר ליוסי. אני מחפש בבגדיו, אך הוא
אינו שם. מקיף את האגם (רבע שעה בהליכה מהירה) וחוזר, ושום זכר
ליוסי. אני נשכב על האדמה למרגלות עץ צפצפה, קוטף אחת ומנגן,
וממתין ליוסי, שיחזור כבר, כי אני מתחיל לפחד. לפתע אני חש
עקצוץ בראשי. אני מצפצף. שוב גירוד. שיירת נמלים עצומה מהלכת
לה בגאון מהחור שבעץ אל האדמה.
כנראה שיוסי לא נביא. למרות שהוא טוב בלוטו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תהיה נחמד לחברה
שבדרך ללמעלה,
כי ת'עוד
תפגוש'תם כשתהיו
בדרך למטה.


ג'ימי דוראנטה


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/7/06 15:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוגב בר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה