מדפדף בתמונות
וחוזר לאחור
הזיכרון לא רחוק
זוכר כאילו זה היה אתמול

ואיך חלפה בי הדממה
איך נשמתי נעצרה
שמחזיק בתמונה
ונושרת לה הדמעה
ואיך שהזמן נעלם
מנגב את הדמעה

מחזיר הכל לאחור
ולא מהסס עוד לבכות
הכל נראה כאילו
מאתמול שלשום
ואיך זה חרוט בזיכרון

ואיך חלפה בי הדממה
איך נשמתי נעצרה
שמחזיק בתמונה
ונושרת לה הדימעה
ואיך שהזמן נעלם
מנגב את הדמעה

רוצה לחזור אל היום
שבו  אני ואת
הבטנו מרחוק
והצלם המהולל
חיבור אותנו יד ביד

זוכר את הקול
שאמר אל תביט לאחור
הסתכל אליה
הנח את ידיך

זו תמונה
האחרונה באלבום
כל יום מדפדף
ועלייך חושב

למקום שבארון
האלבום לא יחזור
האבק שנוצר
השאיר לי חותם שאבד מזמן