עמית שפירא / היא הלכה וחזרה |
טיילתי לי בגן לבד.
ראיתי שם אותה,
את האחת והיחידה.
את אהבת חיי הנפלאה,
שאוהב רק אותה.
היא לא עונה, רק מתעלמת,
ואני מתחיל לאבד אותה.
פתאום הופיעה אצלי בדלת,
וחיבקה אותי חזק.
את אהבתה אלי גילתה,
ואני מאושר נורא.
שמח אני להיות איתה,
כי בחברתה רוצה אני מאוד להיות,
ואת הקשר איתה לשמור.
קשה להשיג אהבת אמת שכזאת,
אחת לפחות.
מקווה שאת הקשר לא נהרוס,
ושאהבתנו תמשיך לתסוס.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|