כנס בי ראשך
הייה מניח מחשבותך,
מאסף הרהורים לתוכי.
מכתים בי ימים
נמחקים כקווי עיפרון
בהיוולד נייר
קמוט עבר
סעור חריטות, צרוב מריטות
נשארו סימנים
נשארו סימנים
כקנסות על עינוגים
פסולי עתיד
בניכור של ניכר
נטול.
היינו צל ועוד צל
מקפים
בנקודות אחיזה רופפות
מנקבים
ריקנות באפס שמחה
אין מילים
אין מילים
נפתלים במבוך
של פחד סמוי מאבדן
לדעת כדעת מדעת
סירוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.