להב בידי ומרפק נמצא מולי,
מחשבות בראשי, הלוואי והיית איתי.
לחתוך, לחתוך, לחתוך,
זה כל מה שאני עושה.
אני מוותרת עליי, כי אין לי אותך.

עשיתי טעות.
אני מתחננת להצלה.
אבל זה היה מאוחר מדי,
כל שקיבלתי היה דחייה.

כל מה שהיה לי,
זה כואב יותר מדי.
פעם אחת, זה לא מספיק,
אבל זה כואב כל כך כמו שילוב של כל כאב.

שאנסה דרך אחרת?
אדחוף כמה כדורים, או שאטביע את עצמי?
אתלה את עצמי, כדי שאוכל לסבול מחוסר נשימה?


מחשבות על לאבד אותך.
זה מרגיש כמו פשע.
פעמיים נוספות אני חותכת, הפעם עמוק יותר.
המחשבות על לאבד אותך.


אני מתגעגעת אלייך ותמיד אתגעגע, אבל אני חייבת לומר שלום.
אני אהיה המלאך שלך, אני מבטיחה שאהיה, אדריך אותך כל הדרך.
וכשיגיע הזמן ואת תגיעי לגן עדן
אני סוף סוף אצליח להיות איתך.