נטע גפן / פשוט אינך |
מבט חטוף.
שוב מסיטה את פרצופך התמים.
דמעות שחורות ניטזות מעיניים אדומות,
ואין איש היכול לכבות את האש שאת מציתה בי.
אין סוף ללילותיי עטופי בדידות וגעגוע,
אין סוף למוחי שמריץ מחשבות;
אינו רגוע.
ואת אינך כאן, את לא נמצאת בחיקי,
בזרועותיי. קרוב .
צמוד אליי.
את אי שם, מרחפת לך בין מחשבות
של "האם כדאי?" ו"איך?"
וכל מה שמתרכז בתוכי, הוא...
שאת פשוט;
אינך.
----
כתבתי על החברה השניה שהיתה לי, אהבת חיי הגדולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|