[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מטר כהן
/
אוטופיה

אוטופיה

אני בדרך כלל לא מאלה שרואים טלוויזיה. מה לעשות, זה פשוט לא
מושך אותי. אבל היום יש טרור בארצות הברית אז פתחתי לראות מה
קורה וכמה מתו. הקטע שאחרי שעה של צפייה בסרט הבדיוני נזכרתי
שיש לי מלא שעורים במתמטיקה להכין, ושהמורה אמר שזה ממש חשוב
בגלל שאנחנו צריכים להיות מוכנים לבגרות. אבל  אני חושבת שאני
בת-אדם די רגישה ובכל זאת לראות את הפוזה של אמריקה הגדולה
מתפרקת בשניה על ידי כמה ערבים חתי ארים- זה לא אירוע יומיומי.
אבל מה, הפעם זה כבר לא הנוף המשעמם של רחובות ישראל הצרים
והמלוכלכים עם אנשי העמחה שלהם רצים מצד לצד והאוטובוס השגרתי
של אגד או דן חצי מפורק באזור התחת. הפעם זה סטייל חדש: יש נוף
אמריקאי אקסלוסיבי, והאנשים שמתרוצצים מוכי תדהמה ברחובות הם
כבר לא איזה קיוסקניק אחד או מוכר לאפה מבת-ים מתנודד בכרסו
החשופה בבעתה. יש להם הופעה, הם חשובים, הם מדדים במשמניהם
הענוגים ובחליפות ההי-טק החלקלקות. אפילו התדהמה שלהם ברמה:
אנשים לא מתחילים לצווח בהיסטריה כמו האמות הפולניות שהודפות
את כוחות הביטחון כדי למצוא את התינוק האבוד שלהם. האמריקאים
מתאזרים בסבלנות, יושבים בצד מאופקים, מחכים כל אחד בתורו
שיעזרו לו בנחת גם אם הוא שותת דם ומעולף- בל נשכח את כללי
הנימוס. חוץ מזה גם המבט שלהם הרבה יותר נעלה וחשוב. הם לא
עברו עוד פיגוע של איזה שהאיד מזדיין בתוך אוטובוס רעוע של
אגד, הם חוו חטיפת מטוס מתוכננת בקפידה של ארגון טרור מחתרתי ,
ופגיעה המונית. הם היו שותפים באירוע היסטורי של שבירת
הקונצנזוס של אמריקה הבטוחה והמוגנת. הם ניצולים חפי-פשע,
קדושים מעונים שכמהים לטוב ושוויון ,הם שאריות האפוקליפסה של
שנות האלפיים ואחת. באמת, איזה סטייל-זה לא אוטובוס - זה ג'מבו
747 ! אח , איזו אמריקה!!! לא פלא שההורים שלי כבר שמונה שנים
מתכננים לעבור לגור שם. נמאס להם מהפיגועים השגרתיים, הבוהמיים
והנבערים של ארצנו הקטנטונת. אני יכולה להבין אותם, השגרה
המסריחה הזו מכרסמת בהם במונוטוניות של השירים של בר יטני
ספירס .באמריקה הרבה יותר טוב. או שלפחות הבעיות שם יותר
אטרקטיביות. בכל אופן, פיצוצי מטוס ומכוניות תופת זה פסה
.אנחנו מיושנים, רקובים, נעדרי הניצוץ ,מחוסרי חידושים כמו
קליפת גרעינים שננטשה בפינת החדר. מה לעשות, אנחנו הלהיט שחלף,
הסיפור שהתפוגג. לעולם יש ליידי חדשה והיא יפה יותר, חטובה
יותר , עשירה יותר וגם יודעת לשיר.
אז  כשהתחיל להחשיך אחרי  שמונה מטוסים חטופים, ופיגוע מכונית
תופת במקום שקשה להגות את שמו- פרשתי לשיעורי הנוסחאות
והמספרים שלי. אחרי הכול, כמה אפשר לראות בנינים מתרסקים,
שאריות עשן מטוסים וכתבים מבוהלים? האוטופיה של אמריקה לעולם
נשארת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במה חדשה.
המקום בו
תסכולים מיניים
פוגשים את הדף.


ארגנטינאי
עייף


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/01 18:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מטר כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה