עדי פינה / החלום שנעלם |
בסתיו היא רצתה ללכת ואני רציתי שהיא תשאר.
זה לא הסתיו
זה עוד כאב של קיץ שבא עכשיו
וזאת לא עוד אחת
זאת היא שאהבת ממבט
והכאב חודר לעורף
מקרר את החזה
במין דגדוג עמום שכזה
והצלקת שבפנים
שנוצרה כדי לא להחלים
להזכיר את החלום שנעלם
את החלום שכבר לא קיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|