|
נכתב בתקופה שהיא הייתה רחוקה ממני ורצתה להתרחק עוד יותר:
בסתיו היא רצתה ללכת ואני רציתי שהיא תשאר.
זה לא הסתיו
זה עוד כאב של קיץ שבא עכשיו
וזאת לא עוד אחת
זאת היא שאהבת ממבט
והכאב חודר לעורף
מקרר את החזה
במין דגדוג עמום שכזה
והצלקת שבפנים
שנוצרה כדי לא להחלים
להזכיר את החלום שנעלם
את החלום שכבר לא קיים |
|
|
יהדות זה חרא של
דבר.
כולם שונאים
אותך ולך יש
רגשות אשמה.
ובנוסף לכל
הצרות אתה
מסתובב בעולם עם
חצי זין וידיעה
שהרגת את ישו.
יעקב פופק שוקל
המרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.