מישהו דיבר אליי אתמול, סיפר על ים כחול על אופק לא נגמר
הוא הבטיח שיחזור, הבטיח שיבוא ולא הוסיף מילה
ומאז הכל אפור, גם כשהסתיו חלף מפה כשהשמש שוב זורחת
כי מישהו דיבר אליי אתמול, הבטיח שיבוא ומאז קולו נשכח

איך לפעמים, הרגע, הוא נשאר בתוכך
ולפעמים השקט, מהדהד בליבך
איך ברגעים את חושבת הנה היום בו יחזור
וכמו תמיד דועכת.

ועכשיו עוד יום נגמר, והנה שוב המחר מאיים עליי לרדת
עם ימים של זיכרונות , ימים של הבטחות שאבדו אי שם באופק
איך הכל כאן רגיל מלבד שעון אשר מעיד שהגיע זמן ללכת
כי מישהו דיבר אליי אתמול הבטיח שיחזור וליבי עימו נשאר.

איך לפעמים העצב הוא נשאר בתוכך
ולפעמים השקט מהדד בליבך
איך לרגעים את אוהבת לחשוב שיחזור
וכמו תמיד מתעוררת.

מילים, לחן ועיבוד: מוטי לאה
ביצוע: שרית נובל