|
שקופיות של עצבות מקרינות אל מוחי
שקופיות של בלבול מאירות את דרכי
לעולם לא אוכל לתאר את יופינ
של טבריה.
יושבים...
בטבריה..
השמיים אדומים כדם
בטבריה
בטבריה
אנשים מוחאים כפיים שאני בוכה
השמיים אפורים מדי
בטבריה
בטבריה
אנשים מוחאים כפיים שאני נופל |
|
|
יום אחד כל
הצמחונים ירוצו
בעדרים חופשיים
באחו, רועים ללא
דאגות...
ואז נצוד אותם
בכמויות, אבל לא
בשביל לאכול, רק
בשביל הספורט!
מה אנחנו
ברברים?
המטיף אמר ויעשב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.