עמדתי דומם ליד מיטתו
סביבו צינוריות וחוטים אין ספור
סלים מלאים תרופות וקמעות
בפרוזדור מאתמול ממתינות מקוננות
ההומור, לבוש פיג'מה, נראה רציני.
אבל לא.
לפתע קם, לבש חלוק
התבונן בקהל הרב מסביב
פרץ בצחוק מתגלגל ואמר:
"לכם אין אותי אבל לי יש אתכם
ואם אמות אי פעם
אמות מצחוק".
יוני 2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.