יצחק כהן אור / במקום סיפור |
הגיעה עתו
זה זמן רב
רב מדי
כרוך הוא, מבויש
אין חפץ בו
והבטתי בו
ותהיתי
האם זוכרת את עדיין
תשרי גופי בגופך
בו
עסיס בשרנו
וגם,
דמעות
התזכרי
גפן דשתי בבשרך
בלילה ההוא
ואדום לאדום זעקו
וזה השטיח
קיבל הכל
באהבה
התדעי אהובתי
זה היום
גוללתי אותו
לאשפתות
הגיעה עתו
התדעי
עת חזרתי
ממכולת האשפה
חזרתי ושאלתי
סב על יצועי
האם סימן
אות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|