אולי זה קולך החדש מול קולך הישן
וזיכרון של סם ישן
ואולי אתה שייך לגלקסיה אחרת במציאות נפרדת
סוג של מלאך או שטן שבחיים לא מוצא את עצמו
רק במציאות אחרת.
שבור וקם ותמיד חושב בשביל מה,טובע רק במילים שבאות מראשך
הולך לאיבוד רק מההתמכות של למצוא שוב את עצמך
חי ומת בתוך ציור בעט עם דיו שמטפטף ולשניה זה נראה כמו דמך
המתפשט
על תמונה שפעם הייתה לבנה שהכתמת את כולה
ורק פרצופך המבולבל מול ליבך המתוסכל
מסתכל לחלון מחפש את הים רואה את עצמך בחלום ישן שפעם חלמת
ועכשיו המראה מראה דמות של אכזה שכבר לא חלמת אתה פשוט חיי את
עצמך
ואיך ההרגשה שזה לא מה שציירת?וזה לא מה שחלמת?
מתנחם בגוף של בחורה חדשה מנסה למצוא הרגשה ישנה
ושוב מסתכל על הים הגדול וליבך חוזר לשאול
איפה אני ולמה אני כאן
רק המחשבות שלך לוקחות אותך רחוק ואתה היחידי שמסתכל על העתיד
במבט מתוק מלא תקווה מחזיק מצפן ולשניה
נדמה שאת עצמך מחפש ישר ולא ליפול אבל תמיד קורה משהו שמפיל
אותך בחזרה
הפחד שלך לא יוכל להתכסות לנצח במסכה שייצרת של איש גדול שלא
מפחד
יום יבוא תשכב ערום ליידה היא תסתכל לך בעיניים תחפש את עצמה
בזמן שתסתכל עליה
ולא תמצא את עצמך רק בראשך יש את התשובה בתוך ים של מחשבות אתה
שוב יכול לטעות לשקוע
וליפול ואף אחד לא יוציא אותך יותר מהשאול.