יצחק כהן אור / כל-כולי |
בלחש עצי השקד
שוזר את שמך
בפריחתם השדודה לרוח
ירכיי הומות לגופך
חומך נמוג לעורי
להבה מאכלת
בין ביתרייך
טועם טעימה אחרונה
בטרם אור
זריחת גופי מבקעת שחרייך
כל כלי אהבה
ואני ירא כל-כך
פוחד לאבדך
שמא תינשאי כעלי הכותרת אשר לשקד -
ניצב מול הרוח
ניצב מול הרוח.
{מתוך "סימני אש ודבש" בהוצאת "עקד"}
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|