שונאת להיות איתך באותה הסביבה,
שונאת שאתה לא איתי, כאן.
שונאת לראות אותך בכל מקום,
שונאת לא לראות אותך בכלל.
שונאת לשמוע אותך מדבר,
שונאת להתגעגע לקולך כשאתה שותק.
שונאת להיות רחוקה ממך,
שונאת עוד יותר להיות קרובה, ואז לפתע אתה הולך.
שונאת כל כך לאהוב אותך כל כך!
שונאת את האדישות שלך אלי,
שונאת את הנדיבות שלך כלפי.
שונאת את התעלמות הנוראה,
שונאת את היחס.
שונאת את ההרגשה של חוסר וודאות,
שונאת להיות שלך.
שונאת לדמיין אותך כמישהו מיוחד.
שונאת את הרגע בו קיללתי אותך.
שונאת כל כך לאהוב אותך כל כך!
שונאת להרגיש קנאה כלפי הידידות שלך,
שונאת להרגיש שאני -רק- ידידה בשבילך.
שונאת את החיוכים שלך, למרות שזה לא נכון.
שונאת לחשוב שאולי נהיה יחד ויהיה הכל טוב ויפה.
שונאת יותר לחשוב שיום אחד פשוט תעלם.
שונאת ללכת ממך.
שונאת להשאר בלעדיך.
שונאת להרגיש שנאה כאשר אני מרגישה ההפך,
שונאת כל כך לאהוב אותך כל כך!
והכי אני שונאת - שכמה שאני אנסה לשכוח ממך,
אתה דווקא תעמוד כאן, מולי, כדי להישאר בזיכרוני,
כל יום, כל הזמן...