|
למנצח שיר לעלמה
מה נפלאו נתיבותיה
מה רבו נסתרות פניה
עלומות דרכיה
שיר מזמור לעלמה
בכנפיה איוויתי משכן
בצל שדיה
חפצתי מנוח
תפלה בהתקדש דרכי
אליה
באור תכלת עזה
בעוז מבט עין
מפץ בדממה.
במקום אפילוג:
ומנוח לא מצאה כף רגלי
עדיין
נודד אני
כספן לעת סער
תר "אדמה! אדמה!" |
|
|
לא לוקחים מפתח
של חביתוש בלי
לשאול את רגע
ודודלי.
הוא נורא נעלב
כשעושים את זה.
מחדד הלשון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.