יצחק כהן אור / וזרח השמש |
וכל שחריי
נמוגו אט אט
ומבעד להם -
את
ואני מסלק שאריות הלילה
מביט בהדר גופך
שרוע
הר ושפלה
וחוזר
ומגלה בך גיאוגרפיה חבויה
מכפות רגלייך
לסנה האש בינות ירכייך
פאתי רקיע נמוגים
האור חודר אט אט
ואני - אליך
כמו תפילה.
במקום אפילוג:
שחר במרינה
קפה קטן
חשבון
תרועה -
והפלגה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|