מיכל שיר / כבר בוקר |
ועכשיו כבר בוקר והכאב עדיין שם
אבל הוא מתחיל לרדת
מרגישה שהוא מתחיל לרדת
לדעתי הוא כבר בחדר השמאלי התחתון של הלב
דף ועט,
מה הייתי עושה בלי דף ועט.
יודעת שרק אז הוא יתמוסס
בשיכרון הגוף
יסורים מתוקים,
אני חיה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|