|
אמרה אימי
השקיעה ביום לידתי
היתה שקופה
השמים נצבעו בדם סגול
ודרכם נראה אלוהים
בין כסה לעשור
שומעת קינות עקדה
נשאה אותי
כחמת לשערי העיר
וברדת לילה כיריעה
כך סיפרה לי אימי
לקראת חצות
באו המלאכים
והנה יצחק
והנה היום
נושא אני השערים על גבי
עתה כי בא מועד
שומע
צעקת האדמה
בסתיו
עכשיו
ואיני יודע
אם קולך
או
קול אימי
דלתות לבבי ממאנות הקול
ממאנות שערים להפתח. |
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.