יצחק כהן אור / פרידה זמנית |
לחוש
משי לחייך
לחבוק גווך
להיות
את-אני
לדעת ערך גופך בגופי
לצקת יין בינות
לסוך בשרך
במתק תאנת פרא
לחזור
ולחמוס
זה המתת
בלשוני
אך, בזה הלילה עלמתי
בהלה בחלומותייך
כדים נשברים
וחרסים חרסים
מה אהבתי
פרדה עקשת זו אשר לי
סוררת בנחלתי
פנתה לישון
ואני
מלא חרון.
{מסדרת השובב האוהב}
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|