|
נכון
כבר נושבות כאן רוחות סתו
{ואני אף אולי משתמש בהן כתירוץ}
ונכון, בחולצות הדקות נסגרים כפתורים
החופים כמעט מיותמים
וכבר קשה
קשה
להלך עירום בחוף
ומצע האדמה רטוב
אך
אני עדין כאן למענך
כבמעוף ציפורים
מאזן שיירה רק בשניים
חוצה שדות ירוקים
מביט לאותם הרי מזרח
עיני באותה שקיעה
אוסף למענך
פרחים
שבורים
ש
ב
ו
ר
י
ם
כמעט כאן
את עדיין אשה לי
לא יכול אותך
לא יכול בלעדייך
זריחה שקיעה
אהבה געגוע
ו
צ
מ
א
ו
ן |
|
|
יגאל, אולי
טעיתי, תן לי
לחשוב על זה
קצת.
מרגלית הר שפי,
מהרהרת במעשיה,
ולא פחות חשוב
מזה בדברייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.