אין חברות בלי אמון
אין חברות בלי הבנה
אי חברות בלי הקשבה
אין חברות בלי ריבים
חברות הן אוצר
צריך לדעת לשמור עליו
אך מה עושים כאשר האוצר כבר חלוד?
האם ממשיכים?
האם שווה להמשיך?
אין הקשבה בלי הבנה
אין אמון בלי הבנה
אין חברות בלי הערכה
מה עושים כאשר אנו לבד?
שותים וודקה ומתפרעים בצד?
האם זה נחוץ?
או שזה בעצם תירוץ?
תירוץ לכאב ששורץ בלב?
הכאב שאי אפשר למלא
אין אף אחד שישלים אותו
זה רק אני לבד עם עצמי
כאן בוכה על היותי לבדי
אין אף אחד שיקשיב, אין אף אחד שיתמוך
זה רק אני , הלב, הראש, הגוף שממשיכים לסבול
לא יודעת מה לעשות, כן זה קשה
אני יודעת אבל מה נשאר לעשות? לבכות?
האם אי פעם אני אצליח למלא את הלב?
האם המחסום של הכאב יתפוגג?
החור יסתם מתישהו, כן, אבל מתי?
שכבר אהיה מתחת לבגדי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.