שוב נודדות לי
הן שוב בורחות לי,
משאירות אותי לבד.
שוב מכאיבות לי
הן שוב מוחקות לי,
עוד זיכרון, אבד.
החורף התקיף
הן מיד ברחו,
ובלי להקיף
הן כבר לא יחזרו.
עץ בודד ללא עליו,
ללא ציפוריו
וקר עכשיו,
כך בדיוק אני.
בית ריק ללא שום אור,
ללא חיים
מרגיש למות מעט,
כך בדיוק אני.
שוב נודדות לי
הן שוב בורחות לי,
ציפורים יודעות לעוף
יותר טוב ממני.
נשארתי מאחור
וכמובן שלבד...
עץ בודד ללא עליו,
ללא ציפוריו
וכל כך קר עכשיו,
עוד זיכרון אבד.
נמחקו לי הרגעים השלווים,
כשעוד היו כאן ציפורים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.