שקט זורם בנהר השומם,
זורם אל המפל
ומקפיא, והאגם דומם.
שקט לא זז באגם הקפוא.
קשה לי לראות,
גם עיניי התעייפו.
ויש לי רעש בלב מדמעות מתרסקות.
ועוד רגע כואב, נעלמו הבדיחות.
לא שונאת אך כועסת,
שמור לי את השקט שהיה,
ובוכה, ועצבת,
על השקט שיבש לפני דקה.
בצלקות מכסה את האגם הקפוא.
משאירה דימומן, דוממים רופפו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.