לתאר אותך זה כמו לכתוב עבודה בספרות.
ציורי משהו, פה ושם גם קצת מבולגן,
בשביל לדחוף כמה שיותר כשרון

ולהכיל הערות ושורות-ביניים,
סתם בשביל להראות שאני מכירה אותך פרטי פרטים.
אובססיבית לגבייך, ויודעת עלייך הכל,
עד לפאק הקטנטן והאחרון שלך.

זה גם יכול להיות מתנשא,
בשביל להוכיח שלי מגיע ציון יותר טוב,
ואז אפשר להשתמש במילים קשות.
ואפילו שהן לא נוגעות לך כלל,
לי זה מעלה נקודות.

אז כן, לפעמים זה יוצא עצור,
כי ישבתי וניסחתי במשך יממה שלמה כל שורה ושורה,
עד שתצא מושלמת להחריד.

אני צריכה להשתקף רהוטה, מבינה עניין,
גם אם אני לא.
אבל זה בסדר, ערימות הדפים המחוררות יפצו על זה.


אז מה אם הן ריקות.