הייתה הכי נוראה ששמעתי
מחרישת אזניים, מהדהדת, מבחילה
עשרים חלוקים לבנים, ניצבו קפואים
פחדתי להסב מבט, פן אהפוך לאבן.
את השתיקה הזו
כל הלחשים לא הצליחו לרפא
היא חלחלה במחלקה
תבעה חלקה
יצאנו
היא נותרה שם אתה, כרוכה בדממה
מתכוננת לתכריכים אחרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|