|
בתוך כלי שביר
שקוף
מאוכסנת מוזה ישנה
מתאבקת בדפנות הכלי.
במקום הכי שמור
נמצאת קופסא קטנה.
מוזה ישנה גוססת לאט.
היא חיה והיא תמשיך לחיות
רק אם יזינו אותה הפחדים
הכי כמוסים.
בכאב הכי עמוק. בחורים
שבנפש.
היא תשרוד רק אם נחשוב
ונחזור ונחשוב פעמיים
ובכל זאת היא גוססת תמיד.
חסרת פרצוף - אבל יש לה
פנים כה רבות
מנצלת נפשות עד זוב דם
מוזה גוססת גוזלת את
שארית הכוחות
מתישהו היא תהרוס אותך
גם. |
|
|
אנשים שואלים
אותי ברחוב
"סליחה מה
השעה?"
אני אומר להם
"יופי,עכשיו
תתרגלו על
רטוב"
(יעקב פופק
בראיון לרגל
הוצאת סיפרו
"איך להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.