מתחת פנס רחוב
זורק צהוב
נשפפתי
ואד עייף ומגורז סך אפי
מכתם שמן על המדרכה

צרפתית, ניב מקומי
כמו חצוצרה גסה, זנותית
מתפרצת אל האזניים
וסוליות מגפי מדובשות
מהשחור השחור הזה

אשנב אל הרחוב
צופד פני בסקסופון
ואני חש את פניו של
השחור הזה
טלולות שומן
מבריקות
מאופדות נשמה
הוא מזיע אלי

פרגוד של חרוזים עשוי
שנהב, פנינה, ברקת
קורא
עושה בי דחף
לאוב
כשם כבשן לוהב
שאתה מכלה לתוכו את המילים האסורות

מתחת פנס רחוב
רושף צהוב
הזקנה נוזפת בי כישוף
ואני, ראשי שפוי
נטמע בכל
השחור השחור הזה.