את אמרת הגיע הזמן ללכת
הבטתי בך ואת ישנה
תמונות דבוקות לעפעפיים
עיניי מול עינייך העצומות.
ובחלום אומן מקריח ורגיש
בין דימויים מפותלים
הוא לא אומר מילה אחת אמת.
דיפלומטיה של דמעות ושל תחתית
דנים לי על הלחי השמאלית
מרגיש כל דבר כעת.
השתיקה נושאת אותי פנימה
על גבן של שנים ארוכות
רגיש כמו ילד
עצוב כמו נער
שקוף, ואת ישנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.