שמעון רייזמן / בוקר |
טפל אך ראוי לשתייה.
מרחתי אותו בריבת מילותייך,
שבאמת עשו לי הרגשה טובה.
הוצאתי את זקני אל מציאות יום ראשון,
מחכה לעיניים הרושפות.
חיילת בלונדינית שישבה לפניי,
פנטזה - כך פנטזתי - על גופי בעירום.
במחצית הדרך - כמו לבכות יחד אתי - חסרונך,
שטפו השמים בטפטוף מעצבן,
הרים וכבישים והרבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|